<h1>ראבי"ה סימן תתצ"ד</h1>
<h2>דף כג:</h2>
והעבד שקבל גיטו מיד רבו יצא לחירות ועבד שמינה שליח לקבל גיטו מיד רבו כיון שקיבלו שליח יצא העבד לחירות, והעבד נעשה שליח לקבל לחבירו גיטו מיד רבו של חבירו אבל לא מיד רבו שלו.
<h2>דף מא.</h2>
מתשובת רבי שלמה מצאתי, העושה שליח לקדש לו אשה אינו צריך לכתוב הרשאה בקנין אלא כך כותב לו, בפנינו חתומי מטה מינה פב"פ את פב"פ לקדש לו פלוני' בת פלוני ויחתמו העדים בין אם הם לפניו בין אם (אינו) [אינם] לפניו שם עמו והרשאה זו למה לא הוצרכו חכמי' אלא להוציא חפץ מיד חבירו, ושליח שמקדש אומר תהא מקודשת לפלוני ב"פ בטבעת זו כדת משה וישראל כך הורה ר' וכך נהגו העם. השולח קידושין, זכרון עדות שהיתה בפנינו וכו' עד ומניתיו שליח כדי שילך פלוני ויקדש לי אשה פלונית בת פלוני כדת משה וישראל ותהא ידו כידי ופיו כפי ודיבורו כדיבורי ועשייתו כעשייתי וכל תנאי שהוא עושה ליתן לה יהא שריר ומקויים עלי וכל מה שהוא עושה יהא עשוי וקנינא מן פב"פ זה לפב"פ בכל מה דכתב ומפורש לעיל במנא דכשר למיקנייא ביה הכל שריר וקיים.
<h2>דף מה:</h2>
מתשובת רבי שלמה מצאתי, העושה שליח לקדש לו אשה אינו צריך לכתוב הרשאה בקנין אלא כך כותב לו, בפנינו חתומי מטה מינה פב"פ את פב"פ לקדש לו פלוני' בת פלוני ויחתמו העדים בין אם הם לפניו בין אם (אינו) [אינם] לפניו שם עמו והרשאה זו למה לא הוצרכו חכמי' אלא להוציא חפץ מיד חבירו, ושליח שמקדש אומר תהא מקודשת לפלוני ב"פ בטבעת זו כדת משה וישראל כך הורה ר' וכך נהגו העם. השולח קידושין, זכרון עדות שהיתה בפנינו וכו' עד ומניתיו שליח כדי שילך פלוני ויקדש לי אשה פלונית בת פלוני כדת משה וישראל ותהא ידו כידי ופיו כפי ודיבורו כדיבורי ועשייתו כעשייתי וכל תנאי שהוא עושה ליתן לה יהא שריר ומקויים עלי וכל מה שהוא עושה יהא עשוי וקנינא מן פב"פ זה לפב"פ בכל מה דכתב ומפורש לעיל במנא דכשר למיקנייא ביה הכל שריר וקיים.
